ביופסיה

biopsy

אז מה זה ביופסיה? זו דגימה שלוקחים מרקמה של מטופל/ת ושולחים אותה למעבדה פתולוגית להכנה ולבחינה תחת מיקרוסקופ. תהליך הכנת הדגימה במעבדה וההסתכלות במיקרוסקופ מספקים מידע אודות הדגימה- איזה סוג תאים היא מכילה, צורת התנהגות והתארגנות התאים ברקמה ועל ידי כך- ניתן לאבחן, ברוב המקרים, מהו טיב הנגע החשוד. 
הדגימה יכולה לכלול רקמה רכה- לדוג' חניכיים, רירית לחי (הקרויה רירית בוקלית מכיוון חלל הפה), לשון, חיך ושפה או רקמה קשה- עצם או רקמה מסוידת הדומה בתכונותיה לעצם. ישנן ביופסיות המוגדרות "אינסיזיונליות" משמע כירורג פה ולסת שלקח את הדגימה דגם רק חלק מהנגע המקורי ולא את כולו. לעומת זאת, ביופסיות "אקסיזיונליות" בהן כל הנגע נלקח ונשלח לפתולוגיה בשלמותו, לעיתים אף עם שוליים.

במקרים בהם מדובר בנגעים מאוד קטנים או נגעים החשודים כשפירים- נעדיף לבצע ביופסיה אקסיזיונלית ואז למעשה הדגימה הראשונית היא גם הסופית והאחרונה ברוב המקרים. במקרים של נגעים גדולים או אגרסיביים או מתפתחים במהירות או כאלו שחשודים כממאירים (משמע סרטניים) נעדיף לבצע ביופסיה חלקית, כלומר אינסיזיונלית, כדי לשמר את גודל, שוליים וצורת הנגע כמה שניתן, כך נדע "לאן לחזור" ואיך להתקדם בעת ביצוע הביופסיה השניה או הניתוח הנוסף.
אפשר להיות רגועים, רוב הנגעים שנשלחים לביופסיה הם שפירים ולא מסוכנים אך אני, ככירורגית פה ולסת מעדיפה לשלוח את כל הנגעים שמגיעים מרקמות המטופלים שלי לביופסיה על מנת לדעת בדיוק רב יותר את סוג הנגע, הגורם האפשרי לנגע, מאפיינים מיוחדים וסיכויי החזרה של הנגע. ביופסיות או דגימות בחלל הפה נעשות במרפאת השיניים תחת הרדמה מקומית פשוטה למדי ובסופן לרוב נניח תפר ברקמה או נצרוב ע"י לייזר/ דיאתרמיה חשמלית. הפעולה עצמה לא כואבת כי האזור מורדם כאמור והמטופל לא אמור להרגיש אי נוחות. ישנם מקרים בהם במסגרת ניתוח אחר בהרדמה כללית לדוג' השתלות עצם והתקנות שתלים דנטליים, נשלב גם דגימה של נגע חשוד. ההחלמה מביופסיית רקמה רכה פשוטה היא לרוב מהירה מאוד וכבר באותו היום או למחרת המטופלים יכולים לחזור לעבודה ולשגרת יומם.
תוך 2-4 שבועות מעת ביצוע הדגימה, יוזמנו המטופל/ת לפגישת ביקורת בה אבחן את מראה הרקמה לאחר ביצוע הביופסיה ואמסור לכם את תשובת הפתולוגיה שהגיעה מהמעבדה. בהתאם לבדיקה ולתשובה הפתולוגית- נחליט על תוכנית טיפול המשכית או מעקב או ללא צורך במעקב. ישנם מקרים מסוימים בהם אחליט להפנות את המטופל/ת להמשך טיפול או מעקב במסגרת בית חולים או לייעוץ רופא מקצועי נוסף לדוגמה רופא אא"ג, המטולוג, נוירולוג וכו' לפי הצורך.
כמו בכל פעולה בכירורגיית פה, פנים ולסתות- עלול להתפתח דימום, זיהום, שטף דם, אזור הניתוח עלול להיות בצקתי, כואב ומעט רגיש למגע. עם זאת, עם טיפול נכון וברוב המקרים תקופת ההחלמה היא קצרה ולא סיבוכים, במקרים רבים אין צורך בטיפול אנטיביוטי. חשוב להקפיד 24 שעות לאחר הפרוצדורה לצרוך מזון קר ורך ולהימנע מיריקה ומעישון.

אם את/ה חשים עם הלשון או בזמן לעיסה שיש לכם נגע חדש בחלל הפה או שאתם מסתכלים במראה ומבחינים בשינוי במראה הרקמות בחלל הפה, לדוגמה נקודה לבנה או אדומה שנראית שונה מסביבתה, או רקמה ששינתה את גודלה- מומלץ להגיע לביצוע ביופסיה ע"י כירורג פה, פנים ולסתות. כמו כן, אם הגעתם לבדיקה אצל רופא שיניים וזה הבחין בנגע חשוד- מומלץ להגיע לכירורג פה ולסת לדגימה. מטופלים שזקוקים למעקבים תכופים ובמידת הצורך לביצוע ביופסיה הם עם גורמי סיכון ידועים להתפתחות נגעים סרטניים כדוג' מעשנים, מטופלים שנחשפו לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) או מטופלים הצורכים אלכוהול בכמויות גבוהות. כמו כן, מטופלים שהיה להם בעבר נגע סרטני בחלל הפה או באזורים אחרים בגוף- בעלי סיכוי גבוה מיתר האוכלוסיה להתפתחות נגעים ממאירים בחלל הפה ולכן נדרשים למעקבים ובמידת הצורך לביצוע דגימה ע"י כירורגית פה ולסת. זכרו שגילוי מוקדם וטיפול בסרטן הפה יכולים לשפר את סיכויי ההישרדות ולהפחית את הצורך בטיפולים רבים או פולשניים יותר.
במידה ואת/ה עונים על אחד הגורמים שציינתי מעלה- מוזמנים לקבוע תור לבדיקה וייעוץ כירורגית פה ולסת >