השתלת עצם

Bone

אז מה זה שתל או נכון יותר שתל דנטלי?

זהו גוף מתכתי בצורת בורג, הממוקם בתוך עצם הלסת או עצם פנים אחרת. השתל הדנטלי הוא תחליף לשורש השן שאבדה, ולאחר שהוא נקלט בעצם הלסת, אנו מחברים אליו "מבנה" ו"כתר", המחליפים את כותרת השן שאבדה (כפי שניתן לראות באיור). למעשה, השתל הדנטלי הוא היסוד או הבסיס לבניית השן החדשה, שמהווה תחליף לשן החסרה. על גבי מספר שתלים דנטליים ניתן גם לבנות "גשר" שהוא למעשה מספר כתרים מחוברים או להניח תותבת בצורה יציבה וחד משמעית. השתל הדנטלי עשוי סגסוגת, המורכבת ברובה ממתכת טיטניום, שידועה כמתאימה ביולוגית לגוף האדם. לאחר התקנת השתל הדנטלי בעצם הלסת, הוא עובר הליך ביולוגי שנקרא "אוסאואינטגרציה", כלומר נוצר חיבור מסוים בין השתל והעצם, השתל הופך יציב ולאחר תקופה זו, שהיא כ-3-4 חודשים בלסת התחתונה וכ-6-9 חודשים בלסת העליונה, מחובר לשתל מבנה וכתר או תותבת ואז למעשה השתל נכנס לפונקציה בחלל הפה והמטופל/ת נהנים משיקום קבוע ויציב. שתלים דנטליים נפוצים מאוד בישראל ובעולם ומהווים תחליף מוצלח, מוכח מדעית, מקובל ונפוץ לשן או למספר שיניים חסרות. 

ככירורגית פה ולסת, אני תמיד אמקם את השתל האידיאלי לפי תכנון השיקום העתידי, כלומר איפה שמתכוננת להיות הכותרת של השן בסוף התהליך. מה שעומד לנגד עיני זו הפונקציה הנכונה והמיטבית של המטופל/ת, על מנת שיוכל לאכול, ללעוס ולהנות מהשתל והשן החדשה בצורה מיטבית, ולא אמקם שתל רק בכדי למלא את החלל. לכן, יחד עם הרופא המשקם, אנו מתכננים היכן ימוקם הכתר, המבנה ועפ"י זה נתכנן את המיקום האידיאלי לשתל.

לאחר מכן, אני בודקת בחלל הפה ובצילום סיטי דנטלי האם ניתן למקם את השתל במיקום הזה. מבחינת חלל הפה- אנחנו בודקים האם יש מספיק מקום מול הלסת הנגדית, האם קיימת רקמה רכה איכותית סביב השתל המתוכנן שתאפשר היגיינה טובה וללא דלקות חניכיים באזור. בצילום סיטי דנטלי- אנחנו בודקים את כמות העצם והמרחק של השתל המתוכנן ממבנים אנטומיים כדוגמת: רצפת הסינוס המקסילרי בלסת העליונה או תעלת עצב ה- IAN (inferior alveolar nerve) בלסת התחתונה. במקרים בהם אגלה כי אין עצם מספקת לתמיכה נכונה של השתל הדנטלי, נבצע השתלת עצם, או בשפה מקצועית יותר "אוגמנטציה" של עצם.

  • ספיגת עצם שהייתה "תלויית שן" ולאחר עקירת השן היא נספגה, זהו תהליך פיזיולוגי טבעי שקורה לאחר עקירה, במיוחד אם קירות העצם שסבבו את השן שנעקרה היו דקים.
  • שן שהיה סביבה תהליך ציסטי או זיהומי שגרם לספיגת עצם.
  • שן סדוקה או שבורה, בה הליך חדירת החיידקים בשילוב הפעלת כוחות לעיסה על גבי השן השבורה גרמו גם הם לספיגת עצם נרחבת סביב השן.
  • אזור מחוסר שיניים עם תותבת שלמה או חלקית לאורך זמן, דבר שגרם ללחץ על העצם ולספיגה שלה.
  • מחלת חניכיים שהובילה לספיגת עצם.
  • תהליך גידולי או נגע אחר שהתפתח בעצם והוביל לכריתה של חלק מעצם הלסת, לדוג' גידול שפיר או ממאיר.
  • שינויים ניווניים בלסת עם תהליך ההתבגרות, שמתבטאים לעיתים ב"לסתות אטרופיות", משמע לסתות עם חסר עצם נרחב שמותיר את העצם הבסיסית בלבד.
  • "פנאומטיזציה", משמע ירידה של רצפת הסינוס המקסילרי, שזהו חלל אוויר שמצוי מעל שורשי השיניים העליונות האחוריות. הפנאומטיזציה של הסינוס המקסילרי, משמע הגדלת נפחו כלפי רכס השיניים, מובילה לספיגת עצם ולכך שלא תהיה אפשרות להתקנת שתל דנטלי באזור, ונזדקק לבצע הרמת סינוס. כתבה נפרדת על "הרמת סינוס" נמצאת באתר

יש מספר נקודות זמן שבהן ניתן לבצע השתלה או תוספת עצם:

  • מיד עם עקירת השן, זה הליך שנקרא בשפה המקצועית "שימור מכשתית" ואני אסביר. במעמד עקירת שן, מנקים את האזור שבו הייתה השן שנקרא "מכשתית", משתילים מיד תחליף עצם, וממתינים לריפוי. היתרון הגדול של הליך זה הוא שיפור כמות ואיכות העצם שהייתה מתקבלת אם לא היינו מבצעים השתלת עצם מיד עם העקירה, אנחנו למעשה "מקדימים תרופה למכה" ומקטינים את כמות העצם שנצטרך לשים, אם בכלל, בבואנו למקם שתל דנטלי.
  • לאחר עקירת שן ולפני ביצוע שתל דנטלי באזור- זו פעולה שאני מבצעת לרוב כשיש חסר משמעותי של עצם, אין בכלל אפשרות למקם שתל במצב הנוכחי ולכן אני צריכה להשתיל כמות גדולה של עצם ולהמתין לקליטה שלה בגוף. רק לאחר תהליך הקליטה- ניתן יהיה למקם שתל דנטלי בפרוצדורה נפרדת.
  • בזמן התקנת השתל הדנטלי- פעולה זו מתאימה למצבים בהם ישנה מספיק עצם לייצוב השתל הדנטלי, אך עדיין לא כל השתל יהיה מכוסה בעצם ויש צורך בתוספת עצם מינורית.

ניתן לחלק את תחליפי העצם ל-3 קטגוריות עיקריות, לפי המקור מהם הגיעו:

  • עצם אוטוגנית- משמע עצם שנקצרה מאותו האדם שאליו היא מושתלת. השתלת העצם במקרה הזה נקראת "השתלה עצמית", והכוונה היא שאני קוצרת עצם מאזור אחר בגוף או בחלל הפה של אותו מטופל ומשתילה אותה במיקום הרצוי, כזה שיאפשר לי למקם את השתל הדנטלי המתוכנן. בין יתרונות העצם האוטוגנית- אספקת דם טובה וקיומם של פקטורים המעודדים גדילת עצם חדשה.
  • תחליף עצם אלוגנית- משמע עצם שנקצרה מאותו יצור חי, כלומר במקרה שלנו בני האדם- נלקחה מאדם אחר, לא זה שמקבל את העצם. עצמות מסוג זה לרוב נלקחות מבנק עצמות ועוברות תהליכי הכנה, סטריליזציה, ניקוי והשבחה לפני שהן נארזות ומשווקות לשימוש. יש מספר חברות המשווקות תחליפי עצם אלוגניים מסוגים שונים, בגודל ובכמות משתנה, שיכולים להתאים לכל מקרה.
  • תחליף עצם מסוג קסנוגרפט- עצם שנקצרה מהחי, בד"כ פרה או חזיר. גם היא עוברת תהליכי הכנה, סטריליזציה, ניקוי והשבחה לפני שמשווקות לשימוש. סוג תחליף עצם זה מאוד נפוץ בשוק, ויש לו יתרונות רבים, בין היתר הוא נספג מאוד לאט ולכן נותר במקום ההשתלה למשך זמן רב מאוד.
בפעולה עצמה לא תרגישו כאב כלל, כיוון שהיא מבוצעת תחת הרדמה מקומית. ההרדמה המקומית מושגת ע"י זריקת אלחוש כך שתרגישו דקירה קטנה ולאחריה האזור יורדם ולא צפוי כאב במהלך הפעולה. הסיבוכים האפשריים הם דימום, זיהום, פגיעה במבנים אנטומיים סמוכים לרבות כלי דם ועצבים, אי קליטה או ספיגה של העצם המושתלת ולכן כה חשוב שמי שיבצע את הפעולות הכירורגיות יהיה כירורג פה, פנים ולסתות מיומן ומקצועי אשר בקיא ויודע איך להימנע מסיבוכים ולטפל בהם הכי נכון אם הם קורים.

לאחר ההחלמה צפויה נפיחות וכאב קל. המטופל/ת יצוידו במרשם למשכך כאבים ולאנטיביוטיקה על מנת להפחית סיכוי לזיהום וכאבים. ההנחיות הן לצרוך מאכלים ומשקאות קרים למשך 24 שעות. להימנע מעישון, יריקה או צחצוח שיניים 24 שעות. יתכנו מקרים בהם אמליץ גם על שימוש בג'ל ייחודי לאזור השתלת העצם וכמובן שניפגש בביקורת. זמן ההחלמה הוא בין 2-7 ימים, והוא משתנה בין מטופלים, תלוי במין, גיל, מחלות רקע, תרופות קבועות, סוג הפרוצדורה, סוג תחליף העצם, פעולות כירורגיות נוספות אם בוצעו כמו עקירות או התקנת שתלים ותפיסת הכאב של המטופל/ת.

אם רופא השיניים המטפל או כירורג פה ולסת המליץ לך לאחר בדיקה של חלל הפה ובדיקת צילומים מתאימים, בדגש על סיטי דנטלי, על השתלת עצם, סביר להניח שאתה זקוק לזה. לבדיקה וייעוץ נא ליצור קשר במספר 055-9715625